בני אדם זורים בכל יום לרוח, בכוונה ולפי תומם, מילים חומרים חומרים, אותן ואת צירופיהן השונים, ורק מעטים מהם יודעים או מעלים על לבם מה היו המילים ההן “בימי גבורתן” — הצירוף שממנו נולד התרגום כולו. .
כמה מאותן המילים לא באו לעולם אלא לאחר חבלי לידה קשים וממושכים של דורות הרבה; כמה מהן הבהיקו כברקים פתאום, ובטיסה אחת האירו עולם מלא; דרך כמה מהן נמשכו ועברו מחנות מחנות של נשמות חיות, נשמה הולכת ונשמה באה.
Every day, deliberately and innocently, human beings זורים לרוח — to winnow: the farmer’s gesture, not the poet’s. — heaps upon heaps of them, the words and their countless combinations — and only a few ever know, or call to mind, what those words were in “Days of their strength” keeps Bialik’s גבורה — might, valor, prime. .
Some of those words came into the world only after the long and difficult birth-pangs of many generations; some flashed out suddenly, like lightning, and in a single flight lit up an entire world; and through some of them there passed camp after camp of living souls, one soul departing, another arriving.